קצת הומור

אמנם ביטוח זה דבר רציני, אבל להכניס קצת הומור וצחוק בוודאי רק יוסיף.

שלושה דייגים חובבים יושבים על שובר הגלים, חכות בידיהם, ומשוחחים.
"עד לפני שנה היה לי בית חרושת גדול", סיפר הדייג הראשון, "ואז באה השריפה
וכילתה אותו. קיבלתי פיצוי גדול מחברת הביטוח, והחלטתי להנות מהכסף ולהפסיק
לעבוד".

"עד לפני שנה היתה לי מסעדת יוקרה", סיפר הדייג השני, "עד שיום אחד התפוצצו
בלוני הגז והרסו אותה כליל. קיבלתי פיצוי גדול מחברת הביטוח, והחלטתי להנות
מהכסף ולהפסיק לעבוד".

"גם לי היה מחסן גדול לכלי בית", סיפר הדייג השלישי, "עד שיום אחד עלה הנהר
על גדותיו, ובשיטפון נהרס כל המלאי. קיבלתי ..."
"שיטפון!?" קטעו אותו שני חבריו, "איך הצלחת לארגן שיטפון?"

סוכן ביטוח, חתם ואקטואר נוסעים במכונית. סוכן הביטוח שם רגל על הגז, החתם
שם רגל על הבלם, והאקטואר מביט החוצה דרך החלון האחורי ומנחה אותם לאן לנסוע.

סוכן ביטוח חיים ללקוח פוטנציאלי: "אל תתן לי לגרור אותך להחלטה חפוזה.
תישן בלילה על הצעתי, ואם תתעורר בבוקר - תרים אלי טלפון ונדבר".

אקטואר וסוכן ביטוח צופים יחדיו בחדשות של חצות הלילה ורואים אדם עומד על
אדן החלון ומאיים לקפוץ. "מתערב איתך על חמישים שקל שהוא לא קופץ", אומר
סוכן הביטוח. "בסדר", עונה האקטואר. שידור החדשות נמשך, ותוך דקה האיש קופץ.

"סוכן הביטוח שולף את ארנקו כדי לשלם את הפסדו. "תשמע, זאת לא היתה התערבות
הוגנת", עוצר אותו האקטואר, "כבר ראיתי את הקטע הזה בחדשות של שמונה בערב".
"גם אני ראיתי את החדשות האלה", עונה סוכן הביטוח, "אבל לא חשבתי שהוא יקפוץ
שוב באותו יום".

איש נכנס לסוכנות ביטוח ומבקש עבודה כסוכן ביטוח חיים.
"אין לנו כעת צורך בסוכן נוסף", דוחה אותו המנהל.
"כדאי לך לנסות", אומר איש, "אני מסוגל למכור כל דבר לכל אדם".
"בסדר, יש כאן שתי הצעות לביטוח חיים, של כהן ושל לוי, שאנו מתקשים לסגור. אם
תצליח למכור אותן, המשרה שלך".

האיש הולך, וכעבור שעתיים חוזר ומניח על השולחן שתי המחאות: "זו בעד הפוליסה
של כהן וזו בעד הפוליסה של לוי".
"איך עשית זאת?" שאל המנהל.
"כבר אמרתי לך, אני מסוגל למכור כל דבר לכל אדם".
"ואיפה בדיקות השתן?" שאל המנהל.
"למה אתה מתכוון?" שאל האיש.
"עם כל מכירה של ביטוח חיים מעל מאתיים אלף שקל יש להביא גם מבחנה לבדיקת
שתן של המבוטח", הסביר המנהל.
"אין בעיה, אני תיכף חוזר", אמר האיש ויצא לדרכו.

כעבור שש שעות הוא חוזר ובידיו שני דליים גדולים. הוא מניח את הדליים על
הריצפה, מוציא מכיס חולצתו שתי מבחנות ומניח אותן על השולחן: "זו המבחנה של
כהן וזו המבחנה של לוי".
"ומה הם שני הדליים שעל הריצפה?"
"בדרך עברתי ליד כנס של הסתדרות המורים, אז מכרתי להם ביטוח חיים קבוצתי".

כמה סוכני ביטוח צריך כדי להחליף נורה שרופה?
"כמה היה צריך בשנה שעברה?"
זה תלוי אם היא נשרפה לבדה או יחד עם כל הדירה.